התראת טמפרטורה בחדרי קירור ומחסני קירור

להתראה בחדר קירור יש שתי דרכים להיכשל. היא יכולה לצלצל כל כך הרבה שהצוות לומד להתעלם ממנה, או לשתוק בדיוק בלילה שבו זה חשוב. שתי התקלות נובעות מאותן כמה החלטות: אילו גבולות, כמה זמן השהיה, איפה החיישנים יושבים ומי מקבל את ההתראה. המדריך הזה עובר על ההחלטות האלה בחדרי קירור, בחדרי הקפאה ובמחסני קירור.

אם אתם עדיין מתלבטים בין דאטה לוגר למערכת בזמן אמת, התחילו בניטור טמפרטורה בחדר קירור: דאטה לוגר או זמן אמת. המאמר הזה מניח שההתראה כבר קיימת, ושואל איך להגדיר אותה כך שאנשים יסמכו עליה.

מתחילים מהמוצר, לא מהחדר

לחדר אין טמפרטורה נכונה. למוצר יש. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) קובע מזון בקירור ב-4°C (40°F) או פחות ומזון קפוא ב-18°C- (0°F). מחסני תרופות עובדים לפי הטווח שעל התווית; הנחיית ארגון הבריאות העולמי למיפוי טמפרטורה באזורי אחסון נותנת כדוגמאות אופייניות 25- עד 10-°C, 2 עד 8°C ו-15 עד 25°C. תוכנית ה-HACCP שלכם, מפרט הלקוח או תווית המוצר קובעים את הטווח. ההתראה היא הכלי שמשאיר אתכם בתוכו.

שלושה הרגלים הופכים את הגבולות לשימושיים:

• שימו את גבול ההתראה בתוך גבול המוצר. אם המוצר מותר עד 4°C וגם ההתראה עומדת על 4°C, ההתראה מודיעה לכם שהמוצר כבר יצא מהטווח. מרווח פנימה נותן למשמרת זמן לסגור דלת או להזמין טכנאי לפני שהתיעוד מראה חריגה.
• הגדירו גבול תחתון ולא רק עליון. גם חדרי קירור מקפיאים מוצר. האוויר שיוצא מהמאייד הוא הקר ביותר בחדר, ותוצרת טרייה או חיסונים שעומדים בזרם הזה עלולים לקפוא בזמן שהממוצע של החדר נראה תקין.
• תנו לכל נקודה גבולות משלה. חדר בשר, חדר ירקות וחדר הקפאה באותו אתר צריכים מספרים שונים. וכך גם שתי נקודות באותו חדר, כשאחת ליד הדלת והשנייה באזור המוצר.

ההשהיה קובעת אם יסמכו על ההתראה

כל חדר קירור יוצא מהטווח שלו בעבודה רגילה. הדלת נפתחת לפריקה והאוויר לידה מתחמם. המאייד של חדר ההקפאה עושה הפשרה מתוזמנת והאוויר סביבו עולה לזמן מה. התראה שמצלצלת בכל אחד מהאירועים האלה היא רעש, ורעש בסוף משתיקים.

הפתרון הוא זמן מותר מחוץ לטווח לכל נקודה. הקריאה רשאית לצאת מהטווח, וההתראה נשלחת רק אם היא נשארת בחוץ יותר מהזמן שהגדרתם. ב-OmniCloud זה מוגדר לכל חיישן: מינימום, מקסימום והזמן שקריאה יכולה להיות מחוץ להם לפני שנפתחת התראה.

כמה זמן? הנתונים עונים על זה טוב יותר מכלל אצבע. תנו למערכת לתעד שבוע של עבודה רגילה, ואז בדקו כל נקודה:

• כמה זמן נמשך שיא רגיל של פריקה בחיישן שליד הדלת?
• כמה זמן נמשך שיא ההפשרה ליד המאייד, ועד כמה הוא עולה?
• כמה מהר החדר חוזר לטווח אחרי כל אחד מהם?

קבעו את ההשהיה מעט מעל השיא הרגיל הארוך ביותר, והרבה מתחת לזמן שהמוצר יכול לעמוד בו. לשם השוואה, הנחיית המיפוי של ארגון הבריאות העולמי מקבלת קריאות מחוץ לגבולות למשך 30 דקות לכל היותר אחרי פתיחת דלת, כשמחקר המיפוי כולל פתיחות דלת. נקודה שעוברת את ההשהיה שוב ושוב בעבודה רגילה מספרת לכם משהו על החדר, לא על ההתראה.

איפה החיישנים יושבים

חיישן אחד מתאר נקודה אחת. הטמפרטורה בחדר קירור משתנה לפי המרחק מהדלת, מהמאייד ומהתקרה, ולפי האופן שבו משטחים חוסמים את זרימת האוויר. הדרך לראות את השונות הזו היא מחקר מיפוי טמפרטורה: הרבה לוגרים שמפוזרים בחדר לתקופה, ואחר כך קוראים מהתוצאות את הנקודות החמות והקרות.

המסמך הטכני של ארגון הבריאות העולמי על מיפוי טמפרטורה מציע רשת מעשית למחקר כזה:

• על פני הרצפה: לוגר כל 5 עד 10 מטרים לאורך ולרוחב, ועד 20 או 30 מטרים במתקנים גדולים מאוד.
• לגובה, בתקרה של עד 3.6 מטרים: שלוש רמות בכל נקודת רשת, למשל בגובה הרצפה, ב-1.2 מטרים וב-3.0 מטרים.
• בחללים גבוהים יותר: עמודות אנכיות למטה, באמצע ולמעלה. למחסן בגובה 6 מטרים הוא מציע 0.3, 1.8, 3.6 ו-5.4 מטרים.

הוא גם מזהיר שמדפי משטחים גבוהים רגישים במיוחד לשכבות טמפרטורה וצריך למפות אותם לכל גובה העבודה, ומציין שבדרך כלל אין צורך במחקר בשתי עונות לחדרי קירור וחדרי הקפאה, כי הם בנויים בתוך מבנה ותלויים פחות במזג האוויר בחוץ.

מחקר מיפוי הוא זמני. חיישני ההתראה הקבועים ממוקמים אחריו במקום שבו המחקר מראה את הסיכון, וההנחיה של ארגון הבריאות העולמי מונה את העברת חיישני הניטור כאחת התוצאות הרגילות של דוח מיפוי. ברוב חדרי הקירור זה אומר:

• הנקודה החמה, בדרך כלל ליד הדלת או בפינה הרחוקה מאחורי משטחים מוערמים.
• הנקודה הקרה, ליד יציאת האוויר מהמאייד, כשיש חשש שהמוצר יקפא.
• אזור המוצר, בגובה שבו נמצא המלאי היקר ביותר, ולא על הקיר בגובה העיניים, שם הכי נוח לקרוא מדחום.

עם חיישני RS-485 זו שאלה של כבילה יותר מאשר של עלות. לכל חיישן טמפרטורה ולחות THS-100 יש כתובת Modbus משלו (1 עד 254), וכמה חיישנים חולקים קו אחד שיכול להגיע עד 2,000 מטרים עם כבילה וסיום קו נכונים, כך שנקודה שלישית בחדר היא עוד חיישן על אותו כבל.

חדרי הקפאה: האלקטרוניקה נשארת בחוץ

חדר הקפאה קר יותר ממה שרוב האלקטרוניקה מוגדרת לו. בקר Omni Genesis מוגדר לעבודה בין 20°C- ל-70°C+, ולכן בכל חדר שמוחזק סביב 18°C- או מתחת הוא מותקן על הקיר החיצוני, בטמפרטורה רגילה, ורק החיישנים נכנסים פנימה. הכבל נכנס דרך מעבר קיים בפאנל או דרך חור קטן שנאטם אחרי שמשחילים את הכבל.

שני חיישנים מכסים את רוב הנקודות בחדרי קירור והקפאה:

קראו את שורת הדיוק בזהירות. שני הנתונים מוצהרים בטמפרטורת החדר ומעלה, לא ב-20°C-. בנקודת הקפאה, השוו כל חיישן למדחום ייחוס בטמפרטורת העבודה של החדר אחרי ההתקנה. ל-THS-100 יש רגיסטר היסט טמפרטורה בדיוק לכיול שטח כזה, כך שהפרש קטן מול הייחוס מתוקן בחיישן עצמו.

גם המעטפת חשובה. ה-THS-100 מגיע עם שבע מעטפות חיישן. כיסוי ה-PVC המאוורר מגיב הכי מהר אבל אינו עמיד במים, ואילו המעטפות האטומות מפולימר, פליז, נירוסטה והמעטפת המסונטרת IP67 מגינות על הרכיב במקומות שבהם נוצר עיבוי, במחיר של תגובה איטית יותר לשינויי לחות מהירים. חדרים עם כפור, שטיפה או אוויר חם ולח ליד הדלת דורשים בדרך כלל מעטפת אטומה.

מי מקבל את ההתראה

התראה עוזרת רק אם היא מגיעה למי שיכול לפעול, בשעה שבה היא קורית. החליטו על זה לפני משמרת הלילה הראשונה, לא אחרי ההפסד הראשון.

ב-OmniCloud, התראה נשלחת כהודעה למשתמשים בחשבון. כל משתמש יכול להגדיר שעות שקט ולהשתיק סוגי התראות שאינם באחריותו. אפשר לסמן חיישן כקריטי, והתראה קריטית עוברת גם בשעות השקט, כך שחדר ההקפאה מגיע לתורן ב-3 לפנות בוקר, בזמן שסטייה בלחות במחסן היבש מחכה לבוקר. כל עוד אף אחד לא קרא את ההתראה, היא חוזרת, כל שעתיים כברירת מחדל. כשהקריאה חוזרת לטווח, הודעה שנייה מודיעה על כך, ומי שכבר בדרך יודע שהבעיה נפתרה.

כמה דברים מעשיים שחוסכים צרות אחר כך:

• תנו לכל נקודה שם לפי חדר ומיקום, למשל “הקפאה 2, דלת”. התראה שאומרת “חיישן 3” שולחת מישהו לחדר הלא נכון.
• שמרו על רשימת משתמשים מעודכנת. כשמנהל משמרת עוזב, הסירו אותו והוסיפו את המחליף באותו יום.
• סמנו כקריטי רק את מה שמצדיק טלפון בלילה. אם כל הנקודות קריטיות, אף אחד לא ישן וההתראות מאבדות את המשמעות שלהן.

כשמערכת הניטור עצמה שותקת

המקרה הגרוע אינו התראה רועשת. הוא התראה שותקת, כי המערכת עצמה הפסיקה לעבוד. תכננו לשלושה מקרים:

• הפסקת חשמל. בקר Genesis פועל על שתי סוללות 18650 נטענות, ולכן הוא ממשיך למדוד ולשלוח התראות במהלך ההפסקה. אחר כך ההיסטוריה מראה מתי החדר התחיל להתחמם ובאיזה קצב.
• אובדן תקשורת. הבקר מדווח ברשת 4G-LTE עם SIM כלול, או ב-Wi-Fi במקום שבו מגיעה רשת יציבה. הוא שומר קריאות מקומית ומסנכרן אותן לענן כשהחיבור חוזר, כך שבתיעוד אין חורים.
• בקר שמפסיק לדווח. OmniCloud פותחת התראת בקר לא מקוון כשבקר מפספס את הדיווחים הצפויים שלו, והתראת סוללה חלשה לפני שהסוללות נגמרות. דשבורד בלי קריאות חדשות מטופל כבעיה, אף פעם לא כחדר בטווח.

באתרים בלי רשת ובלי חשמל בכלל, אותו בקר פועל על סוללה ופאנל סולארי; ראו ניטור טמפרטורה אלחוטי.

תיעוד: מה לשמור ולכמה זמן

ההתראה מגינה על המוצר. התיעוד מגן עליכם בביקורת או בוויכוח על משלוח שהגיע חם. הדרישות תלויות במדינה ובמוצר, ולכן בדקו מה חל עליכם. דוגמה ברורה היא הכלל האירופי למזון בהקפאה מהירה, תקנה (EC) מס’ 37/2005:

• אחסון של מזון בהקפאה מהירה חייב לכלול מכשירי רישום שמנטרים את טמפרטורת האוויר במרווחים תכופים וקבועים.
• המכשירים חייבים לעמוד בתקנים EN 12830, EN 13485 ו-EN 13486, והמפעיל שומר את המסמכים שמוכיחים זאת.
• רישומי הטמפרטורה מתוארכים ונשמרים לפחות שנה, ויותר כשחיי המדף של המוצר מחייבים זאת.
• חדרי קירור קמעונאיים של פחות מ-10 מ”ק יכולים להסתפק במדחום שקל לראות, אם הרשות מאשרת זאת.

אם המחסן שלכם כפוף לכלל כזה, בדקו איזה תקן מכשיר הוא דורש לפני שאתם בוחרים את המערכת שתחזיק את התיעוד הרשמי. לעסקי מזון שעובדים לפי תוכנית HACCP, המדריך שלנו לניטור טמפרטורה לבטיחות מזון ו-HACCP מסביר מה התוכנית דורשת, וטופס רישום הטמפרטורה מכסה חדרים שעדיין נרשמים ביד.

בדקו את ההתראה לפני שאתם צריכים אותה

התראה שאף אחד לא ראה אותה נשלחת היא הנחה. בדקו אותה בהתקנה, ושוב אחרי כל שינוי במשתמשים, בגבולות או בחיישנים:

1. חממו חיישן אחד ביד או בהוצאה שלו מהחדר, והשאירו אותו כך יותר מזמן ההשהיה שלו.
2. ודאו שההתראה מגיעה לטלפונים של האנשים שאמורים לקבל אותה, עם שם שהם מזהים.
3. קראו את ההתראה והחזירו את החיישן, ובדקו שהודעת החזרה לטווח מגיעה.
4. הסתכלו על ההיסטוריה פעם בשבוע. נקודה שמטפסת לאט במשך כמה ימים, בלי אף התראה, מעידה לעיתים קרובות על מאייד שמתכסה בקרח או על אטם דלת שהתחיל להיכשל.

רשימת הגדרה

סיכום

התראה בחדר קירור זוכה לאמון כשהיא מצלצלת על בעיות אמיתיות, ורק עליהן. זה מגיע מגבולות שנלקחים מהמוצר, מהשהיות שנמדדות מההיסטוריה של החדר עצמו, מחיישנים שממוקמים במקום שבו המיפוי מראה את הסיכון, ומהתראה שמגיעה לאדם מסוים וחוזרת עד שמישהו עונה. אותה הגדרה מתאימה לחדר הקפאה יחיד ולמחסן עם תריסר חדרים; רק מספר הנקודות משתנה. למקררים ולמקפיאים בודדים במקום חדרים, ראו ניטור טמפרטורה למקררים, ולמשאיות ראו ניטור טמפרטורה במשאיות קירור.

פתרון ניטור הטמפרטורה לחדרי קירור מראה מה מותקן. ספרו לנו כמה חדרים אתם מפעילים, באילו טמפרטורות ואיפה אפשר להתקין בקר, ונתכנן אתכם את נקודות המדידה.