רדאר 80GHz על ממגורת המזון של חוות דגים, כדי שמלאי המזון יפסיק להיות הערכה

המצב

מזון הוא ההוצאה השוטפת הגדולה ביותר בגידול דגים, וברוב החוות הוא יושב בממגורה שאינה מגלה דבר על כמה מלא בה. הדרך הכנה היחידה לדעת היא לטפס בסולם, לפתוח את המכסה בראש הממגורה ולהציץ פנימה, וזו הסיבה שהתמונה בראש העמוד הזה קיימת.

זה עובד, במובן שזה מייצר תשובה. מה שזה לא מייצר הוא מספר, או רישום, או תשובה בכל רגע אחר מלבד הרגע שבו מישהו עומד שם למעלה. בין בדיקה לבדיקה החווה מזמינה מזון לפי הערכה ומאכילה לפי הערכה, וההערכה עושה יותר עבודה משהיה רצוי. ממגורה שמתרוקנת מוקדם מהצפוי הופכת למשלוח דחוף, וממגורה שמתמלאת מוקדם מדי קושרת כסף ומקום בחומר שאינו משתפר באחסון.

למה רדאר, ולמה 80GHz

ממגורת מזון היא אחד המכלים הקשים יותר למדידה. היא גבוהה וצרה, יש בתוכה מבנה, פני החומר משופעים ולא אחידים, ובזמן משלוח כל החלל מתמלא אבק.

זה פוסל את רוב האפשרויות הפשוטות. מד אולטרסוני מודד בתזמון פולס דרך האוויר, ולכן האבק, הטמפרטורה והלחות בתוך הממגורה כולם משנים את התשובה. רדאר בתדר נמוך יותר חסין לאלה, אך מפזר אלומה רחבה יותר, ובממגורה צרה זה אומר לקלוט את הדפנות ואת המבנה הפנימי יחד עם המזון.

רדאר FMCW בתדר 80GHz הוא המפרט שעונה על שניהם. האלומה צרה מספיק כדי להביט לאורך הממגורה בלי לתפוס את דפנותיה, רוחב הפס גדול מספיק כדי להפריד בין פני החומר האמיתיים לבין הרעש שמאחוריהם, והתדר הגבוה מחזיר אות טוב יותר מחומר גרגירי דק ומאובק מאשר תדר נמוך. שום חלק מזה אינו תלוי באוויר שדרכו עובר האות.

מה הותקן

החיישן הוא חיישן מפלס רדאר FMCW בתדר 80GHz, מותקן דרך אוגן נירוסטה במרכז מכסה הממגורה. התמונה השנייה מראה אותו במצב שבו היה לפני שמישהו התקרב לממגורה: חיישן, אוגן ומכסה מורכבים ואטומים על שולחן עבודה, כך שהחלק היחיד בעבודה שהיה חייב להתבצע בראש סולם היה הברגת המכסה בחזרה.

משם זו משיכת כבל. החיישן מוציא RS485 Modbus RTU אל בקר Omni Genesis, והבקר מעלה את הקריאה אל הפלטפורמה באותו חיבור שבו הוא משתמש לכל דבר אחר בחווה.

שום דבר לא נכנס לתוך הממגורה. אין בדיד שייקבר תחת המשלוח הבא, אין כבל שיישחק, אין מצוף שייתקע ואין מה להוציא ולנקות. החיישן יושב בגג ומביט מטה, וממגורה מלאה וממגורה ריקה הן עבורו אותה עבודה.

מה משתנה בחווה

המפלס מגיע לאותו מקום שאליו מגיעות שאר המדידות של החווה, וזה החלק שחשוב יותר מהחיישן עצמו. החווה הזו מנהלת את הייצור שלה בAquaOS, כך שכמות המזון בממגורה יושבת עכשיו לצד רישומי ההאכלה ולא במחברת או בזיכרון של מישהו. מזון שיוצא ומזון שנותר מפסיקים להיות שני חשבונות נפרדים שמתאימים ביניהם רק כשמתברר שאחד מהם שגוי.

גם ההזמנה מחדש משנה צורה. ניחוש שבועי הופך למפלס שכל אחד יכול להסתכל עליו, מכל מקום, ברגע שבו הוא צריך להחליט. זו טענה קטנה יותר משהיא נשמעת ושימושית יותר: רוב מצוקות המזון אינן נובעות מתכנון גרוע אלא מתכנון מול מספר שאיש לא באמת בדק.

למה זה משנה

יש כאן דפוס שאינו ייחודי למזון. חווה בדרך כלל מכירה את המים שלה: חמצן, טמפרטורה ו-pH מנוטרים כבר שנים, כי התוצאה של טעות בהם מגיעה תוך שעות. המלאי הושאר לתשומת לב אנושית, כי התוצאה של טעות בו מגיעה לאט ומשולמת בכסף ולא בדגים.

מדידת הממגורה מציבה את סעיף ההוצאה הגדול ביותר בחווה תחת אותה תצפית רציפה כמו המים, עם אותו בקר ואותה פלטפורמה. זו ההשקעה הקלה ביותר להצדקה בניטור, כי היא מודדת בדיוק את הדבר שעליו החווה כבר מוציאה הכי הרבה.