בקרת טמפרטורה חכמה בחממות וחקלאות: מדריך IoT מקיף

טמפרטורה היא אחד הפרמטרים הקריטיים ביותר בגידול חקלאי. כל גידול דורש טווח טמפרטורות ספציפי לצמיחה אופטימלית — עגבניות זקוקות ל-18°C עד 26°C ביום ו-14°C עד 18°C בלילה, מלפפונים מעדיפים 22°C עד 28°C, ופרחי חורף כמו ציקלמן דורשים 10°C עד 16°C. סטייה של מספר מעלות בלבד מטווח היעד עלולה לפגוע בפריחה, להאט את ההבשלה, או לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות הצמח.

חממות מאפשרות גידול לאורך כל השנה על ידי יצירת סביבה מבוקרת, אך הן דורשות ניהול אקטיבי של הטמפרטורה. בעונות החמות, קרינת השמש מחממת את החממה הרבה מעבר לטמפרטורה הרצויה. בלילות חורף, חום נמלט דרך הכיסוי ודרך הקרקע, והצמחים חשופים למפגעי קור. ללא בקרה מדויקת, מגדל החממה נמצא במרוץ מתמיד נגד מזג האוויר.

כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית IoT (האינטרנט של הדברים). בקרת טמפרטורה חכמה מבוססת IoT מחליפה את התגובה האנושית האיטית באוטומציה מהירה ומדויקת. חיישנים דיגיטליים מודדים טמפרטורה ולחות בזמן אמת, בקר חכם מעבד את הנתונים ומפעיל ציוד חימום, אוורור והצללה — וכל זה ניתן לניטור ושליטה מרחוק דרך סמארטפון או מחשב. התוצאה: גידולים בריאים יותר, פחות בזבוז אנרגיה, ושקט נפשי למגדל.

במדריך הזה נסקור את האתגרים המרכזיים בניהול טמפרטורה בחממות, את שיטות הבקרה השונות, נבין למה אוטומציה מבוססת IoT עדיפה על בקרה ידנית, ונפרט צעד אחר צעד איך להתקין מערכת בקרת טמפרטורה חכמה בחממה שלכם.

אתגרי טמפרטורה בחממות

ניהול טמפרטורה בחממה הוא אתגר מורכב הרבה יותר ממה שנדמה במבט ראשון. להלן הגורמים העיקריים שמקשים על שמירת טמפרטורה אחידה ויציבה.

קרינת שמש והצטברות חום בקיץ

חממה פועלת כמלכודת חום טבעית. קרינת השמש חודרת דרך הכיסוי השקוף, מחממת את הקרקע והצמחים, וחום הקרינה החוזר לא מצליח לצאת בחזרה. בימי קיץ, הטמפרטורה בתוך חממה סגורה יכולה להגיע ל-50°C ומעלה תוך שעות ספורות — הרבה מעבר לטווח ההישרדות של רוב הגידולים. בקרת טמפרטורה בחודשי הקיץ דורשת מנגנוני קירור אקטיביים שמופעלים במהירות.

אובדן חום בלילות חורף

בלילות קרים, המצב מתהפך. כיסוי הפוליאתילן או הזכוכית מבודד חלשות, וחום נפלט במהירות. טמפרטורות לילה יכולות לרדת מתחת לנקודת הכפור, ובלי חימום פעיל הגידולים נפגעים. ההפרש בין טמפרטורות יום ולילה יכול להגיע ל-30 מעלות ויותר, ומערכת החימום צריכה להגיב בהתאם.

מפלי טמפרטורה בתוך החממה

הטמפרטורה בחממה לא אחידה. האזורים הקרובים לכיסוי חמים יותר מאזור הגידול. פינות ואזורים בצל קרים מהמרכז. קרבה לפתחי אוורור או דלתות יוצרת כיסי אוויר קר. מפלי טמפרטורה של 3°C עד 5°C בתוך אותה חממה הם תופעה שכיחה, וללא חיישנים מרובים אי אפשר לזהות אותם.

אינטראקציה בין טמפרטורה ולחות

טמפרטורה ולחות יחסית קשורות זו בזו קשר הדוק. כשהטמפרטורה יורדת, הלחות היחסית עולה — ולהיפך. לחות גבוהה מעל 85% יוצרת סביבה אידיאלית למחלות פטרייתיות כמו אפור (Botrytis) וקמחון. בקרת טמפרטורה חייבת להתחשב בהשפעה על הלחות, ולעיתים יש צורך לחמם דווקא כדי להוריד לחות, גם כשהטמפרטורה עצמה בטווח הרצוי.

שינויי מזג אוויר מהירים

עננות פתאומית יכולה להוריד את הטמפרטורה ב-10 מעלות תוך דקות. שמש שמפציעה אחרי יום מעונן מחממת את החממה במהירות. רוחות חזקות מגבירות את אובדן החום. שינויים אלה דורשים תגובה מהירה שאדם לא תמיד יכול לספק — ובוודאי לא 24 שעות ביממה.

עלויות אנרגיה

חימום חממות הוא סעיף ההוצאה הגדול ביותר אחרי כוח אדם במשקים רבים. חימום בגז, סולר או חשמל יכול להגיע ל-30%-50% מעלות התפעול הכוללת. בלי בקרת טמפרטורה מדויקת, אנרגיה מתבזבזת על חימום מיותר או על קירור מוגזם.

דרישות שונות בשלבי גידול שונים

גידול בודד דורש טמפרטורות שונות לאורך מחזור חייו. עגבניות, למשל, צריכות טמפרטורות גבוהות יותר בשלב ההנבטה, טמפרטורות מתונות בשלב הצמיחה הוגטטיבית, והבדל מכוון בין יום ללילה (DIF) בשלב הפריחה. מערכת בקרה חכמה צריכה לאפשר שינוי פרופילי טמפרטורה בהתאם לשלב הגידול.

שיטות בקרת טמפרטורה בחממות

ישנן מספר שיטות מרכזיות לשלוט בטמפרטורה בחממה. בפועל, רוב החממות המסחריות משלבות מספר שיטות יחד.

חימום

חימום הוא חיוני בעונות המעבר ובחורף. השיטות הנפוצות כוללות:

מערכות מים חמים — צנרת מים חמים שעוברת לאורך שורות הגידול או מתחת לקרקע. זו השיטה היעילה ביותר מבחינת חלוקת חום אחידה. המים מחוממים בדוד מרכזי (גז, סולר או חשמל), ומשאבות מסחררות את המים בלולאה סגורה. הפעלת המשאבות והדוד באמצעות ממסרים מאפשרת אוטומציה מלאה.

מפוחי אוויר חם — מתאימים לחממות קטנות ובינוניות. מספקים חימום מהיר אך יוצרים חלוקה פחות אחידה. יעילים כהשלמה למערכות מים חמים. הפעלתם פשוטה — מספיק ממסר אחד להדלקה וכיבוי.

חימום קרינתי (אינפרא-אדום) — פנלים שמקרינים חום ישירות לצמחים ולקרקע, ללא חימום האוויר. יעילים אנרגטית בחממות גבוהות, כי החום לא עולה לתקרה.

חימום מופעל בעיקר בשעות הלילה ובבקרים מוקדמים. בחורף עמוק, החימום עשוי לפעול גם ביום. טמפרטורת היעד ללילה נמוכה ב-4°C עד 8°C מטמפרטורת היום, תלוי בגידול.

אוורור ומיזוג

אוורור הוא הכלי העיקרי להורדת טמפרטורה וסילוק לחות עודפת:

אוורור טבעי — פתיחת חלונות גג וחלונות צד מאפשרת זרימת אוויר טבעית. אוויר חם עולה ויוצא מחלונות הגג, אוויר קריר נכנס מהצדדים. יעיל עד הפרש של כ-5°C מהטמפרטורה החיצונית. מנועים חשמליים לפתיחת חלונות ניתנים לשליטה דרך יציאות ממסר של בקר IoT.

אוורור מאולץ — מאווררי יניקה בקצה אחד של החממה ופתחי כניסת אוויר בקצה השני (מערכת pad-and-fan). יוצר זרימת אוויר אחידה ויכול להוריד טמפרטורה ב-8°C עד 12°C מתחת לחיצונית כשמשולב עם רפידות רטובות. שליטה במהירות המאווררים באמצעות בקר IoT מאפשרת דיוק גבוה.

קירור אידוי (evaporative cooling) — מים מתאדים מרפידות לחות או מערכות ערפול, וסופגים חום מהאוויר. יעיל במיוחד באקלים יבש. משלב הורדת טמפרטורה עם העלאת לחות.

הצללה

רשתות הצללה מפחיתות את כמות הקרינה שנכנסת לחממה:

רשתות פנימיות — נפרשות מתחת לתקרת החממה. מפחיתות קרינה ב-30% עד 70% בהתאם לצפיפות הרשת. בלילה, ניתן לסגור אותן כשכבת בידוד נוספת שמפחיתה אובדן חום. מנוע חשמלי לפריסה וקיפול נשלט בקלות דרך בקר IoT.

רשתות חיצוניות — מותקנות מעל הכיסוי ומונעות מהקרינה להגיע אליו מלכתחילה. יעילות יותר מרשתות פנימיות להורדת טמפרטורה, אבל אינן תורמות לבידוד.

הצללה אוטומטית מבוססת חיישן קרינה וטמפרטורה היא אחד היישומים הפשוטים והמשתלמים ביותר של בקרת טמפרטורה חכמה.

ערפול (Fogging/Misting)

מערכות ערפול מרססות טיפות מים זעירות (5-50 מיקרון) שמתאדות באוויר. הן משמשות גם להורדת טמפרטורה וגם להעלאת לחות. בגידולים טרופיים כמו סחלבים, ערפול מאפשר שליטה עדינה בשני הפרמטרים במקביל. בקר IoT מפעיל את משאבת הלחץ הגבוה במחזורים קצרים (30 שניות הפעלה, 2 דקות הפסקה) בהתאם לקריאות חיישני הטמפרטורה והלחות.

למה בקרה ידנית לא מספיקה

מגדלים רבים עדיין מסתמכים על בקרה ידנית — פתיחת חלונות ביד, הדלקת מאוורר כשחם, הפעלת חימום כשקר. גישה זו עשויה לעבוד בחממת חובב קטנה, אבל בגידול מסחרי היא מובילה לבעיות חמורות.

תגובה מאוחרת — עד שהמגדל מזהה עלייה חדה בטמפרטורה, נכנס לחממה ומפעיל אוורור, הצמחים כבר חשופים לטמפרטורות מזיקות במשך 20-30 דקות ויותר. בזמן הזה יכול להיגרם נזק לפריחה, הפלת פירות, או עקת חום.

חוסר עקביות — בקרה ידנית תלויה במי שעובד באותו יום. עובד אחד פותח את החלונות ב-9 בבוקר, אחר ב-11. אחד מכבה את החימום כשהוא מרגיש שחם, אחר שוכח. אין סטנדרט, אין חזרתיות, ואי אפשר לדעת מה באמת קורה לטמפרטורה לאורך היום.

אין תגובה בלילה ובסופי שבוע — בעיות טמפרטורה קריטיות קורות דווקא בלילה, כשאין אף אחד בחממה. גל קור פתאומי בשעה 3 בלילה, כשל בתנור החימום, חלון שנשאר פתוח — כל אלה יכולים לגרום לאובדן יבול שלם. בסופי שבוע וחגים המצב מחמיר.

אין נתונים לאופטימיזציה — ללא מערכת רישום נתונים, אין דרך לדעת מה הייתה הטמפרטורה המינימלית בלילה שעבר, כמה זמן החימום עבד, או אם יש מגמה של ירידה בטמפרטורות. ללא נתונים, אין למידה ואין שיפור.

בזבוז אנרגיה — כשאין בקרה אוטומטית, מגדלים נוטים להגדיר את החימום גבוה “ליתר ביטחון” ולהשאיר מאווררים דולקים שעות מעבר לנדרש. התוצאה היא חשבון אנרגיה מנופח ב-30%-50% מעל הנדרש. בקרת טמפרטורה מדויקת מבטלת את הבזבוז הזה.

מערכת בקרת טמפרטורה IoT לחממות

מערכת IoT לבקרת טמפרטורה בחממה מורכבת מארבעה רכיבים עיקריים שעובדים יחד: חיישנים, בקר, מפעילים, ופלטפורמת ענן.

חיישנים

החיישנים הם עיני המערכת. לבקרת טמפרטורה יעילה בחממה יש צורך בכמה סוגים:

• טמפרטורה ולחות אוויר — חיישן SHT30 מודד טמפרטורה ולחות יחסית ברכיב אחד. דיוק של ±0.3°C לטמפרטורה ו-±2% ללחות. מומלץ להתקין 2-4 חיישנים בנקודות שונות בחממה.
• טמפרטורת קרקע — חיישן DS18B20 עמיד למים (IP68), ניתן לחבר מספר חיישנים בשרשרת על כבל אחד. חיוני לניטור טמפרטורת אזור השורשים ולקביעת עיתוי השתילה.
• עוצמת קרינה — חיישן PAR או פירנומטר לקביעת מתי להפעיל הצללה.
• טמפרטורה חיצונית — חיישן מחוץ לחממה מאפשר לבקר להתחשב בתנאים החיצוניים ולהגיב מראש לשינויים צפויים.

בקר

הבקר הוא מוח המערכת. Omni Genesis הוא בקר IoT שתוכנן במיוחד לסביבות חקלאיות, עם תכונות קריטיות לבקרת טמפרטורה בחממות:

• יציאות ממסר — לשליטה ישירה במאווררים, משאבות, מנועי חלונות ומערכות חימום.
• כניסות חיישנים מרובות — תמיכה ב-I2C, 1-Wire, אנלוגי ו-Modbus RS-485.
• לוגיקת בקרה מקומית — המערכת פועלת גם ללא חיבור אינטרנט. החלטות בקרה מתקבלות בבקר עצמו.
• תקשורת — חיבור WiFi/4G להעברת נתונים לענן וקבלת פקודות מרחוק.

מפעילים (Actuators)

המפעילים הם הידיים של המערכת — הציוד שמבצע את פעולות הבקרה בפועל:

• מאווררי יניקה ומאווררי מחזור אוויר
• מנועי פתיחת חלונות גג וצד
• מנועי פריסת רשתות הצללה
• מערכות חימום (דוד, משאבות, מפוחים)
• משאבות ערפול ולחץ גבוה
• מסכי בידוד תרמי

כל אחד מהם מחובר ליציאת ממסר בבקר ומופעל בהתאם ללוגיקת הבקרה.

פלטפורמת ענן

הענן מספק שכבת ניטור, בקרה מרחוק, וניתוח נתונים:

• דשבורד — תצוגה בזמן אמת של כל הפרמטרים: טמפרטורה, לחות, מצב מפעילים.
• התראות — הודעות לטלפון כשטמפרטורה חורגת מהגדרות, כשל בציוד, או ניתוק תקשורת.
• נתונים היסטוריים — גרפים וטבלאות שמאפשרים ניתוח מגמות ואופטימיזציה.
• בקרה מרחוק — שינוי הגדרות, הפעלה ידנית של ציוד, ועדכון לוחות זמנים — מכל מקום.

לוגיקת בקרה

הבקר מפעיל לוגיקה משולבת שכוללת:

• לוחות זמנים — טמפרטורות יעד שונות לשעות היום, הלילה, והמעבר (שקיעה/זריחה).
• טריגרים מבוססי חיישנים — הפעלת אוורור כשהטמפרטורה עולה מעל סף, הפעלת חימום כשהטמפרטורה יורדת מתחת לסף.
• היסטרזיס — מניעת הפעלה וכיבוי תכופים. למשל: חימום נדלק ב-16°C ונכבה רק ב-18°C, לא ב-16.1°C.
• עדיפויות — אם גם הטמפרטורה גבוהה וגם הלחות גבוהה, המערכת מתעדפת אוורור על פני ערפול.

היתרונות של מערכת IoT לעומת בקרה ידנית ברורים: דיוק של פחות ממעלה אחת, תגובה של שניות במקום דקות, פעילות רציפה 24/7, נתונים לאופטימיזציה מתמדת, וגישה מרחוק מכל מקום. למידע נוסף על פתרונות ניטור טמפרטורה ופתרונות בקרת טמפרטורה של Agrinovo.

חיסכון באנרגיה

אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר של בקרת טמפרטורה חכמה הוא חיסכון באנרגיה. אנרגיה מהווה 30%-50% מעלויות התפעול בחממות, ומערכת IoT יכולה לצמצם את ההוצאה בצורה דרמטית.

הורדת טמפרטורת לילה (Night Setback)

הגדרת טמפרטורת יעד נמוכה יותר ללילה — למשל 14°C במקום 18°C — חוסכת כמויות משמעותיות של אנרגיית חימום. רוב הגידולים מסתגלים היטב להפרשי DIF (הפרש יום-לילה) ואף מפתחים גבעולים חזקים יותר. בקר IoT מנהל את המעבר בין טמפרטורות היום והלילה באופן חלק, ללא קפיצות.

אזור מת (Dead-Band)

הגדרת פער בין נקודת הפעלת החימום לנקודת הפעלת הקירור. למשל: חימום מתחת ל-16°C, קירור מעל 24°C, ובטווח 16°C-24°C — שום דבר לא פועל. ללא אזור מת, מצבים אבסורדיים של חימום וקירור במקביל אפשריים, ואנרגיה מתבזבזת.

ציפייה מבוססת מזג אוויר

חיישן טמפרטורה חיצוני מאפשר לבקר לצפות שינויים. אם הטמפרטורה החיצונית יורדת במהירות, הבקר יתחיל לחמם לפני שהטמפרטורה הפנימית תרד מתחת לסף — מה שמונע ירידת טמפרטורה חדה ומפחית את עומס החימום.

בקרה אזורית (Zone Control)

חממות גדולות יכולות לחלק את השטח לאזורי בקרה נפרדים, כל אחד עם חיישנים ומפעילים משלו. אזור צפוני מוצל יחומם יותר, אזור דרומי מואר יקורר מוקדם יותר. בקרה אזורית מונעת חימום או קירור מיותר של אזורים שלא צריכים זאת.

ניתוח נתונים לאופטימיזציה

הנתונים ההיסטוריים שנאספים על ידי מערכת ה-IoT מאפשרים ניתוח שחושף הזדמנויות חיסכון. לדוגמה: ניתוח עשוי לגלות שהחימום פועל שעה מיותרת אחרי זריחה, שהמאווררים נדלקים מוקדם מדי, או שרשת ההצללה נסגרת מאוחר מדי. תיקון הממצאים הללו יכול לחסוך 5%-15% נוספים.

דוגמאות חיסכון מהשטח

מגדלי חממות שעברו מבקרה ידנית או טרמוסטט פשוט לבקרת טמפרטורה IoT מדווחים על חיסכון של 20% עד 40% בעלויות אנרגיה. בחממה של דונם אחד עם עלויות חימום שנתיות של 50,000-80,000 ש”ח, חיסכון של 30% שווה 15,000-24,000 ש”ח בשנה. עלות מערכת IoT בסיסית לחממה בסדר גודל כזה — כולל חיישנים, בקר ומפעילים — נעה בין 5,000 ל-15,000 ש”ח. המשמעות: החזר השקעה תוך פחות משנה ברוב המקרים.

מדריך התקנה שלב אחר שלב

שלב 1: מפו את אזורי הטמפרטורה בחממה

לפני שמתקינים ציוד, חשוב להבין את ההתנהגות התרמית של החממה שלכם. בצעו סקר ראשוני:

• זהו אזורים חמים וקרים — הציבו מדחומים זולים בנקודות שונות: מרכז החממה, פינות, ליד דלתות, ליד חלונות, בגובה הגידול ובגובה התקרה. רשמו קריאות בשעות שונות ביום ובלילה.
• סמנו נקודות כניסת אוויר — פתחי אוורור, דלתות, סדקים. אלה המקומות שבהם טמפרטורה חיצונית חודרת ויוצרת מפלים.
• זהו אזורי צל — אזורים שמקבלים פחות קרינה (צד צפון, מתחת לקורות) יהיו קרים יותר ביום אך לא בהכרח חמים יותר בלילה.

המיפוי הזה ייקבע את מיקום החיישנים ויעזור לתכנן את הפריסה של מפעילים.

שלב 2: התקינו חיישני טמפרטורה ולחות

על בסיס המיפוי, התקינו חיישני SHT30 בנקודות מייצגות:

• בגובה הגידול — זו הנקודה הקריטית ביותר. החיישן צריך למדוד את הטמפרטורה שהצמחים חווים, לא את טמפרטורת התקרה.
• לפחות שני חיישנים — אחד בקצה אחד של החממה ואחד בקצה השני. בחממה גדולה — 3 עד 4 חיישנים.
• חיישן חיצוני — התקינו חיישן מחוץ לחממה, מוגן מקרינה ישירה, למדידת טמפרטורה חיצונית.
• חיישני קרקע — הוסיפו חיישני DS18B20 בעומק 10 ו-20 ס”מ באזור השורשים.

הגנו על החיישנים מקרינה ישירה באמצעות מגן קרינה (radiation shield) לקבלת קריאות מדויקות.

שלב 3: חברו מפעילים לבקר IoT

חברו את כל הציוד ליציאות הממסר של בקר Omni Genesis:

• מאווררים — ממסר נפרד לכל מאוורר או קבוצת מאווררים.
• מערכת חימום — ממסר לדוד/מבער וממסר למשאבת מחזור.
• מנועי חלונות — ממסר לפתיחה וממסר לסגירה (או ממסר כפול למנוע דו-כיווני).
• רשת הצללה — ממסר לפריסה וממסר לקיפול.
• ערפול — ממסר למשאבת לחץ גבוה.

וודאו שהחיווט עומד בעומס החשמלי של כל מפעיל. לציוד בעל צריכה גבוהה (מעל 10A), השתמשו בקונטקטור ביניים שמופעל על ידי הממסר.

שלב 4: הגדירו לוגיקת בקרה ולוחות זמנים

תכנתו את הבקר עם הגדרות בקרת טמפרטורה מותאמות לגידול שלכם:

• טמפרטורות יעד — הגדירו טמפרטורת יום (למשל 22°C) וטמפרטורת לילה (למשל 16°C).
• היסטרזיס — הגדירו מרווח של 1°C-2°C למניעת מתג-מתג (למשל: חימום ON ב-15°C, OFF ב-17°C).
• לוחות זמנים — הגדירו שעות מעבר בין מצב יום ללילה, או השתמשו בחיישן קרינה למעבר אוטומטי.
• תרחישי עונה — צרו פרופילים שונים לקיץ, חורף ועונות מעבר, ועברו ביניהם בהתאם לתאריך או לתנאים בפועל.
• התראות — הגדירו סף עליון (למשל 35°C) וסף תחתון (למשל 8°C) לשליחת התראות למגדל.

שלב 5: נטרו, נתחו ומטבו

אחרי ההתקנה, המערכת מתחילה לצבור נתונים. זה השלב שבו בקרת טמפרטורה חכמה מוכיחה את עצמה:

• עקבו אחר גרפים — בדקו את גרפי הטמפרטורה והלחות בדשבורד. חפשו חריגות, קפיצות לא מוסברות, ותקופות שבהן המערכת עובדת קשה מדי.
• זהו דפוסים — אולי הטמפרטורה תמיד עולה מהר מדי ב-10 בבוקר? אולי החימום עובד ללא הצדקה בין 8 ל-9? דפוסים אלה חושפים הזדמנויות לשיפור.
• כווננו הגדרות — שנו טמפרטורות יעד, התאימו היסטרזיס, שנו לוחות זמנים. כל שינוי קטן יכול לשפר ביצועים וחיסכון.
• השוו לתוצאות חקלאיות — הקשר בין נתוני הטמפרטורה לאיכות היבול, קצב צמיחה ובריאות הצמחים — זה המידע שהופך מגדל טוב למגדל מצוין.

למידע מעמיק יותר על מערכות בקרה, עיינו במדריך מערכות בקרת טמפרטורה ומדריך מלא למערכות ניטור טמפרטורה.

סיכום

בקרת טמפרטורה חכמה בחממות היא לא מותרות — היא הכרח עסקי. ההפרש בין מערכת IoT אוטומטית לבין בקרה ידנית מתבטא באיכות יבול גבוהה יותר, פחות אובדן גידולים, חיסכון של 20%-40% באנרגיה, ושקט נפשי שמאפשר למגדל להתמקד בגידול ולא בכיבוי שריפות.

מערכת בסיסית של חיישני טמפרטורה ולחות, בקר Omni Genesis עם יציאות ממסר, ופלטפורמת ענן — יכולה להחזיר את ההשקעה תוך פחות משנה. היכולת לנטר את החממה מכל מקום, לקבל התראות מיידיות, ולצבור נתונים שמשפרים את ההחלטות שלכם לאורך זמן — זה מה שמבדיל חקלאות חכמה מחקלאות מסורתית.

אם אתם מנהלים חממה ורוצים לשדרג את בקרת הטמפרטורה שלכם, צרו איתנו קשר לייעוץ מותאם לצרכים שלכם. הצוות שלנו יעזור לכם לבחור את החיישנים, הבקר והמפעילים המתאימים, ולתכנן מערכת שמתאימה בדיוק לחממה ולגידולים שלכם.